שותפויות מבוססות דאטה

    בפוסט הקודם שיתפנו אתכם שבסיומו של תהליך מרתק של שיתוף ציבור בחורה נבחרו שני תחומי חיים בהם תתמקד הפעילות שלנו בפיילוט של קהילות דיגיטליות – בריאות ומימוש זכויות.

    אחרי שנבחרו תחומי החיים, עמדה בפנינו משימה חדשה ומאתגרת לא פחות: למצוא מקורות דאטה אובייקטיבית, שיאפשרו לנו למדוד ולהעריך את ההשפעה של הפעילויות שלנו ביישוב.

    אני רוצה לקחת אתכם כמה צעדים אחורה, ואולי גם קצת הצידה, כדי שתוכלו להבין למה זו משימה כל כך מאתגרת...

    כשהגעתי לעמותת תפוח מאוד התרשמתי מזה שלמרות שלא הייתה פונקציה שתפקידה הוא לתכלל את המדידה וההערכה בעמותה (למעט טל משען הנהדרת שהתחילה בתפקיד אך נאלצה לפרוש כמה חודשים אחרי, ובזכות זה התפנה המקום עבורי), נעשו לא מעט פעולות הקשורות לכך. אני זוכרת שקרן זיסמן סיפרה לי על התהליך שתפוח עברה בעולמות האלו: בהתחלה נעשו משובי סיום, כדי להעריך איך הייתה הפעילות, אחרי זה הבינו שאם יעשו גם משובי פתיחה ויערכו השוואה ביניהם זה ייתן ערך רב יותר.. וכמה חודשים לפני שהתחלתי להסדיר את התחום - אפילו עשו סדנאות לבניית מודלים לוגיים. כיום לכל הפעילויות בתפוח יש מערכי מדידה מסודרים, מודלים לוגיים שמתוקפים מדי מחזור פעילות וכלי מדידה מגוונים שמתאימים לאינדיקטורים שנבחרו בקפידה להערכה. אפילו פיתחנו אפליקציה כאמצעי למדידות דופק (אבל את זה אשמור לפוסט אחר). רוב כלי המדידה האלו (למעט אלו הקשורים לרכישת ידע – כמו מבדקי ידע או מבחנים) הם כלים סובייקטיביים. ואנחנו לא היחידים שזה כך אצלם.

    תחום המדידה וההערכה מתבסס באופן מסורתי על נתונים סובייקטיביים, או במילים אחרות - על דיווחים עצמיים של המשתתפים על שינוי כזה או אחר. הנתונים הללו בהחלט מספקים תמונה די טובה למטרות מסוימות של הערכה, והם עומדים בבסיסם של מדדים רבים, מקומיים ובינלאומיים, אבל בעולם שבו אנחנו חיים כיום – אנחנו יכולים למדוד ולהעריך אימפקט בצורה מציאותית ומדויקת יותר. כזאת, שלא מתבססת רק על תפיסת המציאות והדיווח של המשתתפים, אלא על-ידי ניתוח של נתונים אובייקטיביים שמבטאים את השינוי המבוקש.

    בנוסף לזה, באותן הערכות קלאסיות מרבית הנתונים נאספים, נחקרים ומוצגים רק בדיעבד. במקרה הטוב לפני שמחזור פעילות נוסף מתחיל, לעיתים רבות מדי – הרבה אחרי. תהליך כזה מתאים לבחינת תוצאות של פעילות אך אינו מאפשר להגיב בזמן אמת ולשפר את התכניות באופן רלוונטי.

    אז בשורה התחתונה - היום כבר אנחנו לא מסתפקים בנתונים סובייקטיבים ואנחנו רוצים לקחת את המדידה וההערכה צעד אחד נוסף קדימה. אנחנו מחפשים נתונים מהימנים, בזמן רלוונטי, שיאפשרו לנו לשפר את התכנית באופן מתמשך ולבחון את תוצאות הפעילות בצורה מדויקת יותר.

    האתגר שלנו נבע מכך שמקורות המידע האובייקטיביים הקשורים לתחומי החיים שנבחרו – בריאות ומימוש זכויות – אינם מקורות מידע שנמצאים ברשותנו. אני אתן דוגמא מתוך חורה קהילה דיגיטלית: אנחנו מבקשים להתמקד בשיפור רמת האוריינות הדיגיטלית של תושבי חורה בעולמות הבריאות, ולכן הפעילויות שלנו יעסקו, בין היתר, בשימוש באפליקציה של קופת החולים של המשתתף/ת. אנחנו נוודא שבמהלך הפעילות יעשה שימוש באותה אפליקציה לטובת למידה, אבל אנחנו רוצים לדעת אם המשתתף/ת ממשיכים להשתמש באפליקציה גם לאחר סיום הפעילות = אימפקט. אז נכון, אנחנו יכולים לנסות לאתר את בוגרי הפעילויות כחצי שנה לאחר סיום התוכנית ולשאול אותם האם הם ממשיכים להשתמש באפליקציה כפי שלימדנו אותם. אבל אז אנחנו נתקלים באפקטים פסיכולוגיים שונים שלעיתים "מלכלכים" לנו קצת את התוצאות, כמו 'אפקט הריצוי' (שלפיו חברות מסוימות מבקשות לענות תשובות שמרצות את השואל ולאו דווקא משקפות מציאות). הדרך לבטל את אותם אפקטים "מתערבים" היא באמצעות ניתוח נתוני השימוש האובייקטיבים של קופות החולים עצמן.

    בחודשים האחרונים קרן, ענבל, דניאל ואנוכי מכתתים רגלינו בכל רחבי הארץ בכדי למצוא קשרים ושותפויות עם גורמים מובילים הפועלים בעולמות הבריאות ומימוש הזכויות, ושיכולים ומעוניינים לספק לנו דאטה אובייקטיבית לגבי שימושים דיגיטליים (כמובן שקשרים אלו רלוונטיים גם כשותפויות תוכן, אבל כאן מדובר כבר בצוות אחר אז הרשו לי להמשיך להתמקד בענייננו).

    בפגישות הללו אנחנו מחפשים כל גרף יישובי פוטנציאלי וכל פרמטר שיכול להוות מדד של שינוי של הפעילויות שלנו. אנחנו מבקשים מהשותפים הפוטנציאלים חיבור למקומות בהם נמצאת הדאטה ולאנשים שיכולים לספק לנו אותו.



    אנחנו יודעים לומר היום שהשותפויות החזקות ביותר, מושתתות על אינטרסים משותפים. חשוב לנו שהשותפים שלנו יבינו את הערך המשותף של כל הגורמים בתהליך. שיראו איך יחד אנחנו יכולים להגיע לתוצאות טובות יותר גם עבור תושבי חורה וגם עבורם – שכן העברת צריכת השירותים לדיגיטל היא באינטרס של שותפים רבים שלנו.

    בתחילת העבודה המשותפת שלנו אנחנו מגדירים יחדיו מהם הפרמטרים אשר יצביעו על השינוי אותו אנחנו מנסים לייצר. אנחנו מבקשים לדעת מהו ה-Baseline או במילים אחרות מה קורה בקהילה הזאת היום, ובהמשך, כשהפעילות בתכנית תתחיל, נמשיך לקבל את אותם פרמטרים כדי שנוכל לבחון האם השינוי קורה בזמן אמת. אם הוא לא - אנחנו נצטרך לחשוב איך אנחנו משתפרים. בנוסף, אנחנו בונים יחד קהילת ביקורת – קבוצת ביקורת שדומה למאפייניהם של תושבי חורה, אך שלא עוברת התערבות דיגיטלית, כדי שבאמצעות ההשוואה בין שתי אותם פרמטרים ובין שתי הקהילות נוכל לייחס את השינויים לפעילויות שלנו בלב שלם.

    שותפות דאטה היא שותפות שמבוססת על אמון. אמון של השותפים הפוטנציאליים בנו, כאנשי מחקר, שבראש ובראשונה מחויבים לבחון את הנתונים בצורה אובייקטיבית ומקצועית. חשוב לנו לציין שאנחנו מתחשבים גם באמון של המשתתפים בנו – ולכן הבחינה של התוצאות נעשית ברמת הקהילה ולא ברמת הפרט.

    אנחנו יוצאים לדרך הזו כשבאמתחתנו מגוון רחב מאוד של שיתופי פעולה עם גופים, עסקים, משרדים ממשלתיים, אנשי מקצוע ואנשי מחקר שרתומים לנושא. שמבינים שהטכנולוגיה היא הדרך לייצר שינוי, וששינוי צריך לנטר, למדוד ולהעריך – לפני היציאה לדרך, תוך כדי התכנית ולאחר סיומה. בזכות התהליך הזה, לכולנו ברור שיחד אנחנו יכולים לייצר מציאות אחרת, ולא פחות חשוב – להראות את השינוי שמתרחש לנו ממש מול העיניים.


    בילי,

    מנהלת מדידה, הערכה ולמידה ארגונית

    עמותת תפוח