מה הן קהילות דיגיטליות? תלוי את מי שואלים

אם תשאלו את שפי – מנהלת הקהילה של תפוח – מה זו קהילה דיגיטלית, אני די בטוחה שהיא תיקח אתכם למסע משותף בנבכי קהילות Facebook מוכרות יותר ומוכרות פחות, ותשכנע אתכם שזוהי הדרך בה עולם השיווק מתנהל כיום. קהילתי. דיגיטלי.


אם תשאלו את מרב חורב – סגנית ראש מטה ישראל דיגיטלית, השכלה ויישום – את אותה השאלה בדיוק, היא בוודאי תסביר ש"מיזם קהילות דיגיטליות מתוכנן להפעיל הכשרות אוריינות דיגיטלית ביישובים שונים, כאשר בכל יישוב יופעלו מגוון תוכניות להעלאת המודעות ולהכשרת קהלים לשימוש במחשב ובאינטרנט. התוכניות יופעלו במקביל וישתלבו זו בזו תוך רתימת כלל גורמי השלטון והקהילה הרלוונטיים ביישוב – רשות מקומיות, עמותות וגורמים עסקיים, ותוך מינוף התשתיות הקיימות ביישוב, לטובת התוכנית". אני לא מנחשת. זה ציטוט מהאתר.


כשאני חושבת על קהילות דיגיטליות, אני לא יכולה שלא להיזכר בפעם הראשונה שנתקלתי בקונספט בעמותת תפוח. זה היה לפני ארבע שנים, בשנה הראשונה שלי בארגון. זומנתי לפגישת הנהלה בנושא אימפקט יישובי. אני זוכרת את מבטיהן של כל חברות ההנהלה דאז ואת דפיקות הלב שלי כשבראש מסתובבת לי שאלה אחת – "איך לעזאזל מודדים השפעה יישובית?!". בתור הילדה החדשה בבלוק נדרשתי להביא זווית ראייה כלשהי למדידה או הערכה של אימפקט כזה ולא היה לי מושג איך עושים את זה. אז עשיתי מה שאני עושה הכי טוב במצבים כאלו - ושאלתי מלא שאלות.


"יש כמה יישובים בארץ שפועלות בהם כמעט כל הפעילויות של תפוח כבר הרבה שנים" הוסבר לי "אנחנו יודעים שכל התכניות האלו משפיעות לא רק על האנשים שמשתתפים בהם, אלא גם מייצרות אימפקט רחב יותר, ברמה היישובית. אבל לא מספיק לנו לדעת את זה - אנחנו רוצים לראות את זה. ועכשיו יש לנו הזדמנות לתכנן את זה לפני שאנחנו נכנסים לפעילות ביישוב". בשלב הזה של ההסבר כבר הסתקרנתי. "אנחנו נכנסים בקרוב לעבודה משמעותית בחורה, ביחד עם ד"ר אלנבארי (ראש המועצה דאז), ואנחנו רוצים שתבני לנו מודל למדידת אימפקט יישובי". כמובן, שעד אז כבר יצרתי מערכי מדידה לכל התוכניות התפוחיות, אבל הרעיון ליצור מערך מדידה כולל לכולן, עם מטרה ברמה יישובית – היה חדש לי.

בשנים האחרונות הפעלנו בחורה מספר תוכניות והתנסינו במגוון מתודות וכלים למדידת אימפקט יישובי. החשוב מביניהם היה סקר למדידת רמת האוריינות הדיגיטלית הכללית של תושבי חורה. היינו צריכים להבין מאיפה אנחנו מתחילים כדי לדעת לאן אנחנו רוצים ללכת. התהליך היה מעניין ומורכב, וברשותכם, לא אפרט כאן את כל הסוגיות המתודיות שעלו בזמן תפעולו, מכיוון שהתועלות ותהליכי הלמידה שיצאו ממנו היו רבים על הקשיים.


בשנה האחרונה, נקרתה בדרכנו ההזדמנות למנף את העשייה שלנו לקידום האוריינות הדיגיטלית ומדידת אימפקט יישובי אל תוך מסגרת עבודה גדולה ושאפתנית אפילו יותר, כאשר הוזמנו לקחת חלק ולשתף פעולה עם הגופים המובילים בארץ בתחום הדיגיטציה.


ההזדמנות המדוברת הגיעה כאשר מטה ישראל דיגיטלית במשרד לשיוויון חברתי, הגוף שמוביל את תהליכי הדיגיטציה בארץ, השיק את מיזם הקהילות הדיגיטליות. המיזם מבקש להנגיש שירותים דיגיטליים ולהעלות את רמת האוריינות הדיגיטלית ברמה היישובית-קהילתית. לאור העבודה שלנו בחורה בשנים האחרונות והרצון מצד התושבים וחברי המועצה להעמיק את הפעילות, נבחרנו להוביל בחורה את אחד הפיילוטים של המיזם ביחד עם מטה ישראל דיגיטלית וג'וינט ישראל אלכא ובשיתוף עם משרד החקלאות ומועצת חורה.


בפועל, ובצורה הפשוטה ביותר – אנחנו הולכים להפעיל בחורה קשת רחבה של פעילויות – מחוגי בית לנשים, פופ-אפים בשוק ועד תוכניות עומק ארוכות – כדי שהתושבים יוכלו לרתום את הטכנולוגיה לשיפור איכות חייהם בתחומים שונים.


מה הם התחומים? ואיך בוחרים במה להתמקד? על זה נרחיב בפוסט הבא.


בילי כהן

מנהלת מדידה, הערכה ולמידה ארגונית

עמותת תפוח