איך אתם הייתם עושים את זה?

    לפיילוט "חורה קהילה דיגיטלית" נכנסתי היישר מחופשת הלידה עם גיא. ידעתי שזה הולך להיות אחד הפרויקטים המעניינים שעל שולחני השנה. יומיים אחרי שנחתם החוזה עם ישראל דיגיטלית ומשרד החקלאות, נפגשנו קרן זיסמן (סמנכ"לית פיתוח וניהול תכניות), ענבל מגן (מנהלת הפרויקט) ואנוכי לשיחת התנעה משותפת של תהליכי המדידה וההערכה בפיילוט. המשימה הראשונה שהייתה על הפרק – בחירת תחומי החיים שבהם יעסקו הפעילויות השונות בפרויקט. במסגרת המיזם הגדול של ישראל דיגיטלית להקמת קהילות דיגיטליות, נבחרו שבעה תחומי חיים שבהם ניתן להקנות מיומנויות דיגיטליות: תעסוקה, צרכנות, פיננסים, חברה ותקשורת, אזרחות ומיצוי זכויות, בריאות ופנאי ובידור. אנחנו היינו צריכות לצמצם אותם לשניים.


    איך עושים את זה?


    כבר מההתחלה, מתוך ניסיון של שנים בתכנון והפעלה של תכניות בעלות אימפקט מוכח, ידענו שהפרויקט יעבוד ויוביל לשינוי אמיתי רק אם הוא יתכתב עם הצרכים של התושבים, עם מה שמעניין וחשוב להם ברמה האישית. ולכן, באותה פגישת התנעה, ולאחר שבחנו כל מיני אפשרויות, הוחלט שאת תהליך בחירת תחומי החיים בחורה נבצע בסגנון שיתוף ציבור. שיתוף ציבור זוהי פרקטיקה שפנים רבות לה. אנחנו בחרנו במצומצמת - כדי שתתאים ללוחות הזמנים הצפופים של הפיילוט ולרצון להתחיל את הפעילות בשטח. בנוסף, ידענו כי בקרוב יתחיל הרמדאן והנחנו שזה יכול להשפיע מאוד על היענות לתהליך כזה.


    הבניית מסגרת התהליך כשיתוף ציבור, שיקפה מטרות נוספות שהצבנו לעצמנו מלבד בחירת תחומי החיים. הראשונה - גיוס השותפים במועצת חורה ותושבי היישוב עצמם לתהליך משמעותי באמצעות קבלת ההחלטות משותפת. זהו בעצם תהליך דואלי של לקיחת אחריות – גישה שיתופית של פיתוח קהילות – ברגע שאנחנו נותנים לתושבים את הבמה לבחור את הנושאים שלהם חשוב ללמוד, הם הופכים לגורם פעיל בתהליך, ובו בזמן, אנחנו כגורם מפעיל, מתחייבים אליהם ולבחירה שלהם. בנוסף, ברמת השותפים שלנו, היה לנו חשוב לייצר מודל של תהליך חשיבה לבחירת תחומי חיים שניתן יהיה להשתמש בו בקהילות דיגיטליות אחרות שיפתחו בעתיד.


    הכלי שבחרנו להשתמש בו הוא סקר שבאמצעותו נוכל להגיע למסה של תושבים באופן מהיר וכמותי.


    כעת עמדנו בפני משימה חשובה נוספת - פירוק תחומי החיים הכלליים הללו לשאלות קונקרטיות המותאמות לקהל היעד, באופן שיאפשר לתושבים לבחור מה הכי מעניין ורלוונטי לחיים שלהם. הרי לא יכלנו לשאול אותם איזה תחום חיים הם רוצים ללמוד - זה כללי מדי ונתון לפרשנויות שונות - אז היינו צריכות להסביר. כאן כיוונו למכנה משותף רחב ככל הניתן, ולחוויית החיים הספציפית של תושבי חורה. בתחום הבריאות לדוגמא, לקחנו בחשבון את ריבוי הילדים פר משפחה; בעקבות שיחה עם סגן ראש מועצת חורה טלאל אלנבארי הבנו שצרכנות באינטרנט זה נושא חם ביישוב; ובתחומי הבידור והפנאי – התחשבנו בכך שהרבה נשים נמצאות בבית ועוסקות בפעילויות מסורתיות כמו בישול ורקמה. לאחר שהסקר נכתב, תורגם, שותף ואושר על-ידי כלל השותפים במועצת חורה, משרד החקלאות וישראל דיגיטלית, הגיע הזמן לאיסוף הנתונים מהשטח.


    עכשיו קחו לכם כמה שניות ותחשבו איך אתם הייתם עושים את זה? איך אתם הייתם מנסים להשיג מידע בכמות מספקת של תושבים ממועצה מקומית בדואית כדי להחליט באילו נושאים כדאי להתמקד?


    התחלנו בלהפיץ את הסקר בכל פלטפורמה טכנולוגית ודיגיטלית אפשרית – עמוד ה-Facebook של המועצה, קבוצות WhatsApp שונות ובאמצעות הודעת SMS כללית שנשלחה לתושבים מתוך רשימות של המועצה. אחרי כמה ימים של איסוף נתונים, ראינו שהתגובות זורמות לאט מדי והנחנו שזה בגלל שלתושבים יש חשש מסוים או חוסר מוכנות לענות על הסקר באינטרנט, בכל זאת – מדובר על אוכלוסייה בעלת אוריינות דיגיטלית נמוכה. לכן, החלטנו לנסות להגיע לקהלים שלנו בדרך עקיפה ומסורתית יותר, שרותמת את הפעילות רבת השנים שלנו ביישוב ואת הקשרים החמים שכבר ביססנו עם גורמים שונים בחורה - דרך ילדים ובני הנוער שאנחנו פוגשים במסגרות נוספות של הפיילוט. וזה עבד. הם העבירו את הסקר לחברים ולהורים ולאחר שהאחרונים מילאו אותם הם החזירו את הסקרים אלינו. ולבסוף, אחרי שניפינו כ-60 שאלונים שהיו חשודים ככאלו שענו עליהם בצורה לא איכותית, הצלחנו להגיע ל-393 תושבים ששיתפו אותנו במה הם היו רוצים ללמוד.


    אז במה אנחנו מתמקדים השנה?

    לאחר שניתחתי את הממצאים היו בידינו שני תחומי החיים שנבחרו - אזרחות ומיצוי זכויות ובריאות. בוועידת ההיגוי הם אושרו על-ידי כלל השותפים.


    קצת מחשבות פנימיות על כל התהליך..

    לפני ועידת ההיגוי האחרונה, ישבנו ענבל ואני וחשבנו על התהליך הזה. על מה היינו עושות אחרת ומה אנחנו שמחות שבחרנו לעשות. בעולם אידאלי, היה מקום לבצע תהליך מעמיק יותר שכולל לא רק סקר אלא גם ראיונות עומק עם גורמים משמעותיים בקהילה – ראשי מועצה, מובילים חברתיים, שיח עם שותפים פוטנציאליים וכדומה. עשינו ראיונות כאלו, אבל אם היה לנו יותר זמן היינו עושות עוד - כדי לקבל תמונה רחבה יותר. מעבר לכך, היינו שמחות מאוד לעשות מיפוי מקדים של רמת האוריינות הדיגיטלית של תושבי חורה בתחומי החיים השונים. אני מתכוונת למיפוי דומה לזה שעשינו לפני שנתיים על רמת האוריינות הדיגיטלית הכללית של תושבי חורה, רק שהפעם בהכוונה לאותם שבעת תחומי חיים –זה מהלך שיכול היה לתת לנו תמונה משלימה ואובייקטיבית על הצרכים של התושבים. כמו כן דיברנו לא מעט על האלמנט הפרדוקסלי שבלשאול את מי שלא מודע למה שהוא לא יודע – מה הוא רוצה לדעת. אך יחד עם זאת, שתינו הסכמנו שהקשר שהתחזק בתהליך הזה עם המועצה – ושמתבסס עכשיו על אלמנט איכותי ברמת שיתוף הפעולה הוא יתרון משמעותי של תהליך כזה. ושבמסגרת התהליך התקיימה למידה פנימית מעמיקה שלנו – מה שהוביל להכרות משמעותית יותר עם האוכלוסייה שאיתה נעבוד במשך השנה הקרובה, הצרכים שלה והרצונות.


    ומה השלב הבא? עכשיו כשנבחרנו תחומי החיים, התחלנו בתהליכי המחקר עליהם. כמובן שנעדכן אתכם במה שנגלה בהקדם.


    בילי,

    מנהלת מדידה, הערכה ולמידה ארגונית

    עמותת תפוח